יום שבת, 4 בפברואר 2012

על ארונות ושיעורי תורה

היה זה ביום רביעי האחרון, 1 בפברואר שנה זו, הגעתי אל אחד מבתי הספר להדריך. פתאום נגלו בפני מראות ילדות והתחלתי מסתובב במסדרונות, עולה ויורד במדרגות, נכנס אל המקום בו נמצא חדר המנהל, המזכירה, חדר המורים ואפילו שירותי בנים נחשו... אה שכחתי גם לפני הכיתות היה הספסל מבטון... היה זה בית ספר של אותו מתכנן אגדי מסוף שנות החמישים אשר בנה בתי ספר כאלו גם שם וגם באשקלון עיר הולדתי. פתאום שרתה עלי נוסטלגיה בלתי רגילה. רציתי לגלוש על המעקות כמו ילד של בית ספר יסודי, רציתי אפילו לגשת לשרותים כמו אז. הסתובבתי בחצר ואז... זה היכה-הי אני המדריך כאן... חזור למציאות. אה... כן אותה מציאות של מורים ותלמידים, של פרצי שמחה של תלמידים המדוכאים על ידי סדר ומשמעת שלא תמיד מושגת אלא באלימות קולנית ובאיום. בית הספר שהיה לי בשנות השישים המאוחרות של המאה הקודמת נגלה לעיני במלא הדרו. נכנסתי אל חדר המורים, הנחתי את מחשבי הנייד (וואו מי חשב על זה אז כאשר אני הייתי תלמיד בבית הספר היסודי), ואז שלא במכוון ואף ממש לא אתי הקשבתי למורה המלמד את דרדקו בשיעור פרטני בחדר המורים. על פרקו של השיעור הפרטני היה פרק מספר במדבר המתאר את בניית ארון הקודש. והמורה מרביץ תורה בתלמידו וזה הקטן לא מבין מה הוא רוצה ממנו. והוא (כמו בחדר קטן צר וחמים) נא לקרוא בעגה אידישאית, אומר לו שוב ושוב כי הארון עשוי קרשי עץ והילד הקטן מסתכל בו בעיני עגל מה זה רוצה ממני? וכך עוברת לה שעה בה לא המורה מלמד ולא התלמיד לומד ושניהם מתענים כל אחד מעברו האחר של הסטטוס. מורה זה הגיע אלי למפגש הדרכה כמה דקות לאחר ההתרחשות הזו. שאלתיו, לימדת משהו?! אמר לא, הילד לא מבין כלום. קשה לו השפה התנכי"ת. אז למה שלא תמצא דרך אחרת להבהיר לו ממה עשוי ארון? ואולי הקישור אל ארון הספרים היהודי היה עוזר לילד להבין מהו ארון בתפיסה החדשה-ישנה? וארון הקודש אותו הילד רואה בבית הכנסת בכל פעם שהולך עם אביו לתפילה? ילד חמוד, ליבי עליך כי מוריך... האם יש ארונות בביתך? ממה הם עשויים? האם תוכל לשער כיצד בנו ארון ללוחות הברית אז,,, במדבר,,, ממה יכלו לבנות כזה ארון?... וצריך להעביר אותו ממקום למקום אז אולי תוכל לתכנן אתה ארון כזה... ועוד נכונו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה